בויראת נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

1.מדובר בתביעה שהגיש התובע בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בארוע שהתרחש ביום 26/9/09.

לטענת התובע, מדובר בארוע שנסיבותיו עולות לכדי "תאונת דרכים" כהגדרת מונח זה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"א 1975 (להלן – החוק) ולפיכך הוגשה התביעה כנגד הנתבעת שביטחה במועדים הרלוונטים את הרכב.

2.בכתב התביעה המקורי שהוגש בתיק זה, טען התובע לגבי נסיבות פציעתו את הדברים הבאים:

"ביום 26/9/09 בשעה 09:30 או בסמוך לכך, בעת שהתובע נהג ברכב הנ"ל במהלך עבודתו בעיר אום אל פחם, הוא נפגע כשנפל מהמשאית עת שהעמיס רהיטים, ונחבל קשות בכל חלקי גופו...". (סעיף 4 לכתב התביעה המקורי).

הנתבעת טענה, בכתב ההגנה שהגישה, כי הארוע כפי שתואר, ואשר שבמסגרתו נפגע התובע, אינו נכנס בגדר "תאונת דרכים" כהגדרת מונח זה בחוק ולפיכך, יש לדחות את התביעה נגדה.

3.בדיון הראשון, שהיה בפני ביום 23/1/13, טען ב"כ התובע כי הנסיבות כפי שתוארו, ואשר בהן נפצע התובע הן תאונת דרכים ואף ביקש להגיש טיעונים כתובים בעניין הזה. בהמשך הדיון, וכאשר הסתבר כי גרסת התובע בתצהיר התשובות לשאלון שנשלח לו על ידי הנתבעת, שונה מזו שנטענה בתביעה, ביקש התובע לתקן את התביעה.

לפיכך, הוריתי לו להגיש בקשה מסודרת לתיקון התביעה. בקשה כזו הוגשה ולאחר שהוגשו תגובה ותשובה כחוק, הותר לתובע להגיש כתב תביעה מתוקן. בהחלטה, שניתנה ביום 25/2/13, ציינתי כי ההשלכות של שינוי גרסת התובע, בין כתב התביעה המקורי לכתב התביעה המתוקן, היא עניין הקשור למהימנותו של התובע והצדדים יטענו בעניין הזה בהמשך.

4.לפיכך הוגש כתב תביעה מתוקן. בכתב התביעה המתוקן טען התובע כי נסיבות פציעתו היו כדלקמן:

"ביום 26/9/09, בשעה 09:30 או בסמוך לכך, בעת שהתובע נהג ברכב הנ"ל במהלך עבודתו בעיר אום אל פחם, וכאשר ירד במדרגות של המשאית החליק ונפל לעבר הרצפה שכן התובע נהג ברכב לצורך העמסת הרכב ברהיטים וכאשר ירד מהמדרגות של הרכב נפל ונפגע קשות..."

(סעיף 4 לכתב התביעה המתוקן).

5.לאחר שהוגש כתב התביעה המתוקן וכתב הגנה מתוקן, הוחלט לפצל את הדיון ולהכריע תחילה בשאלת האחריות ורק אח"כ, ולפי הצורך, בשאלת הנזק (החלטה מיום 20/10/11).

לפיכך הגיש התובע תצהירי עדויות ראשיות מטעמו, לעניין האחריות וביום 14/1/14 נחקרו העדים האלה.

הנתבעת בחרה שלא להביא ראיות כלשהן בשאלת האחריות והסתפקה בחקירה נגדית לעדי התובע.

6.לאחר ששמעתי את העדים ואת טיעוני הצדדים ושבתי ועיינתי בכל החומר שבתיק בית המשפט, הגעתי לכלל מסקנה כי לא עלה בידי התובע להוכיח כי פגיעתו ארעה בנסיבות שפורטו בכתב התביעה המתוקן, וממילא לא עלה בידו להוכיח כי מדובר ב"תאונת דרכים", כהגדרת מונח זה בחוק.

7.עדות התובע והתנהלותו על דוכן העדים הותירו רושם של מי שאינו אומר אמת. מעבר לרושם זה, שקשה לתארו במילים והוא מורכב מפרטי פרטים של תנועות, שפת גוף, טון דיבור והתנהלות כוללת, העדות גם היתה רצופה סתירות ותשובות מתפתלות ומתחמקות ונמצאו סתירות גם בין העדות הזו, לעדויות אחרות שהביא התובע.

8.כדוגמא אציין כי כבר בפתח הדיון טען התובע כי הוא מבקש להעזר במתורגמן לצורך העדות. זאת, אף שבתצהירו, ובאישור עורך הדין בסוף התצהיר, אין זכר לכך שהתובע אינו דובר עברית או שנזקק לעזרה בתרגום בעת שחתם על התצהיר.

בהמשך גם התברר שהתובע אדם משכיל שסיים 12 שנות לימוד ואף את רובן המכריע של בחינות הבגרות והוא דובר עברית, כותב עברית וקורא עברית (עמ' 16 שו' 27-29).

התובע השיב בעברית טובה וברורה, כפי שניתן לראות בברור מעיון בפרוטוקול שתשובות התובע בו נכתבו מילה במילה, כולל מקומות שבהם עשה התובע שימוש בלשון שסוטה מעט מהעברית המקובלת (למשל עמ' 15 שו' 13, עמ' 17 שו' 4, שו' 27 וכן בעמ' 15 שו' 15, וכן בעמ' 16 שו' 29).

במיוחד הקפדתי על כך שהפרוטוקול ישקף בדיוק את מילותיו של התובע, דווקא משום שטען תחילה שהוא מתקשה בעברית ואח"כ התברר שהוא מדבר אותה היטב, כפי שניתן לראות מעיון בתשובותיו.